גיבוש אמצעים להגנה על הציבור ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת

Transcription

1 נייר עמדה לקול קורא בעניין גיבוש אמצעים להגנה על הציבור ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת נכתב על ידי הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, המרכז למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה מוגש לידי הוועדה הציבורית לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת בראשות כב' שופטת בית המשפט העליון )בדימוס( עדנה ארבל אוקטובר, 5102 חשון, התשע"ו מנחה משפטית: עו"ד דלית קן-דרור פלדמן מנחה אקדמית: פרופ' ניבה אלקין-קורן Haifa University, Faculty of Law הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה טלפון: פקס: דוא"ל: Tel: Fax:

2 י"ב 25 התשע"ו בחשון 2105 באוקטובר גיבוש אמצעים להגנה על הציבור ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת כללי בראשית דברינו נעיר כי אין בתגובה זו משום תגובה ממצה וכי הבאנו את עיקרי הדברים בלבד. נפתח ונאמר כי תכלית הדיון הינה חשובה מניעת פגיעה בציבור בכלל ובעובדי הציבור בפרט. עם זאת, נראה כי ישנם די כלים חוקיים העומדים לרשות המדינה ושניתן לפרש אותם ככאלה שיחולו אף על המצבים השונים שעולים עתה מהחוקים הקיימים והרלוונטיים לענייננו אף בהמשך. ולעניות דעתנו אין צורך בחקיקה חדשה. נעמוד על חלק בכל הנוגע לבעיית האכיפה של פסקי דין על אתרי האינטרנט, אם האתר אינו מוריד את התכנים על אף צווים של בתי משפט, יש לשקול דרכים נוספות המשפט לאכיפת הצו כגון: פנייה לפקודת ביזיון בית )תוך אולי הטלת החיוב לקיום הצו על הבעלים של האתר במידת האפשר(, מתן צו נוסף לאתרי החיפוש השונים שיורה על הורדת הקישוריות בעמודי התוצאה לאתר הבעייתי, דבר שיהפוך את הדף הלכה למעשה ללא נגיש ברשת ועוד. בנוסף, בהמלצות הצענו לחשוב על פתרונות טכנולוגיים וכן על הוספת תמריץ לאתרים לנקוט במנגנון של הודעה והסרה, כפי שהוצע בעבר בהצעת חוק אחרת. ראו את המלצותינו בסוף נייר העמדה. עובדי הציבור 5. ביקורת על עובדי הציבור כמשרתי הציבור, כל עוד אינה בבחינת עבירה ובגדר גבולות הסביר, היא חיונית לקיומו של ממשל דמוקרטי תקין. על כן, יש לשמור על האיזונים הקבועים כיום בחיקוקים השונים בין הזכויות המנוגדות )חופש הביטוי, הזכות לפרטיות, זכות הציבור לדעת, הזכות לשם טוב והזכות לחופש המידע(. 6. נציע לשקול הקמתו של קו חם לעובדי הציבור הנתקלים בבריונות מקוונת, כדוגמת הקו החם המוצע כיום על איגוד האינטרנט הישראלי במרכז לאינטרנט בטוח,/ או כמו הקו במסגרת זו ניתן אף לשקול מערך של החם של משרד המשפטים על גילויי הסתה, אפליה וגזענות. 1 תמיכה ועזרה נפשית לעובדי הציבור הנזקקים לכך. 7. לדעתנו נראה כי בכל מקרה ראוי שהחלטה בנושא הורדת התוכן הפוגע לכאורה תישאר ככלל לשיקול דעתה של הרשות השופטת או נתונה לביקורת שלה, כפי שהמצב קיים אף עתה בחוקים הקיימים. גם אם יוחלט לערב את גורמי הביניים ולחייבם להסיר תכנים פוגעניים לכאורה, נראה כי יהיה נכון להכלול במנגנון ההודעה וההסרה שייבחר גם ביקורת שיפוטית על מנת שלא לגרום לצנזור יתר או לאפקט מצנן לחופש הביטוי של אנשים ברשת. ועל כך להלן במסמך המצורף..index.justice.gov.il/Pubilcations/Articles/Pages/Hotlineforcomplaintsaboutincitement.aspx 1

3 הציבור הרחב 8. נעיר כי נכתב נייר עמדה מקיף בנושא בריונות ברשת באופן כללי ובפרט בקרב צעירים, תוך בחינת פתרונות משפטיים ולבר משפטיים ב- 8 מדינות בעולם - ארה"ב מיזורי, ארה"ב מסצ'וסטס, ניו-זילנד, אוסטרליה, הולנד, בריטניה, קנדה וגרמניה. הדו"ח נכתב על ידי הקליניקה למשפט וטכנולוגיה בעבור איגוד האינטרנט הישראלי. הדו"ח הוגש לידי האיגוד ואנו נשמח להגישו אף לכבוד הוועדה, אם כבוד הוועדה תמצא כי הוא רלוונטי אף לעניינה. נייר עמדה זה יתמקד בעיקר בעובדי הציבור. בהכנת נייר עמדה זה סייעו סטודנטים שלומדים ושלמדו בקליניקה למשפט וטכנולוגיה, המרכז למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה. תודתנו נתונה אף לפרופ' אמנון רייכמן ולפרופ' ניבה אלקין-קורן. בברכה, דלית קן-דרור פלדמן, עו"ד מנחה משפטית, הקליניקה למשפט וטכנולוגיה המרכז למשפט וטכנולוגיה הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

4 היגולונכטו טפשמל הקינילקה םיניינע ןכות.א יללכ ידבוע רוביצ 0....ב העיגפ שפוחב יוטיבה הרוזנצ לע תשרה 0....ג תויטרפה תשרב לא לומ ןורקע שפוח עדימה תוכז( רוביצה )תעדל תפישחו םילשכ 4....ד ימ אוה דבוע?רוביצ םאהו תוסחייתהה הכירצ תויהל ההז ןיב ללכ ידבוע 5...?רוביצה.ה תודוקנ ולעש תויטנוולר תרגסמב רקחמה לע תונוירב ךרענש תנווקמ רובעב דוגיא 6...טנרטניאה.ו םוכיס תוצלמהו 7...

5 א. כללי עובדי ציבור 0. בשנים האחרונות האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט תופסים חלק נכבד בפעילות היום יומית. מחאות רבות נשמעות היום ברשתות החברתיות ומעלות נושאים שונים לסדר היום. חלק מהביקורות הנשמעות הינן ביקורות לגיטימיות שבעקבותיהן נחשפים כשלים או שחיתויות ואף נפתחות חקירות משטרתיות. מגבלות על שימוש באינטרנט או ניסיון להסיר את הביקורות על אנשי הציבור עלולים לגרום לאפקט מצנן ולפגוע קשות בחופש הביטוי ובתהליכים הקיימים. מאידך, ללא הסדרה כלשהי המרחב המקוון עלול לגרום נזק. 2. תהליכים אלה מעוררים שאלות משפטיות רבות, הנוגעות להיקף תחולתן של זכויות וחובות בסביבת המידע, כגון: היקף חופש הביטוי והחופש לבקר את הממשל ואת עובדיו )ובכלל זה להניע פעולות מחאה ברשת( אל מול חובתה של המדינה לשמור על הסדר הציבורי, להגן מפני פגיעה בשמם הטוב של עובדיה ולהיאבק בהסתה ואלימות ברשת המופנית נגדם; כך גם יש לאזן בין הזכות לפרטיות של עובדי הציבור אל מול עקרון חופש המידע, שקיפות הפעולות השלטוניות, זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי ועוד. 3. בנוסף, תופעת הבריונות המקוונת, אינה ייחודית למדינת ישראל ושותפות לבעיה זו מדינות רבות בעולם. מדובר בתופעה גלובלית. כך, למשל, בעיית האלימות המקוונת בניו-זילנד כמו במדינות אחרות בעולם, החלה להוות בעיה מהותית בשנים האחרונות. מחקר הראה, למשל, כי בניו-זילנד אחוזים גבוהים של התאבדויות בקרב צעירים בגילאים 01-24, כאשר בריונות בכלל ובריונות ברשת על פי מחקר אחר שפורסם בשנת בפרט, ככל הנראה, מהווה אף היא גורם בהתאבדויות אלה , נמצא כי שיעור הבריונות בבתי ספר באוסטרליה, הינו גבוה ומשפיע על כ- 51% מהילדים. כמו כן, כ- 05% מהילדים שהשתתפו במחקר דיווחו כי חוו בריונות ברשת קיימת פעילות כלל עולמית ענפה למיגור האלימות ברשת והגברת המודעות לגלישה בטוחה, בדומה לפעילות איגוד האינטרנט הישראלי וארגונים אחרים בארץ שפעילים בתחום. 5. בנייר העמדה נתמקד בעובדי ציבור ותכנים פוגעניים ונתייחס להלן בקצרה ובדרך בלתי ממצה בשאלת האיזון בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין ההגנה על עובדי הציבור מפני ביטויים פוגעניים לרבות הסתה ואלימות מקוונת וכן לשאלת האיזון בין חופש המידע והביקורת על הממשל לבין הזכות לפרטיות של עובדי הציבור. ב. פגיעה בחופש הביטוי צנזורה על הרשת 6. רשת האינטרנט מהווה מרחב מרכזי לשיח ציבורי, ובכלל זה שיח ביקורתי ונוקב. אלא ששיח נוקב כאמור עלול לעלות כדי פגיעה בעובד ציבור ולהוביל אף לתוצאות הרות גורל. מספר מחקרים בחנו את שאלת האיזון הרצוי בין ריסון התנהגות ברשת אל מול הזכות לחופש הביטוי. אחד המחקרים שבחן את השאלה הזו במערכת החינוך ובביקורת של התלמידים על המורים, טוען כי הגם שחופש הביטוי הינה זכות בסיסית של כל אדם לרבות של תלמיד, הרי שאין זו זכות מוחלטת והיא נסוגה Cyber Bullying Statistics New Zealand (15 Apr. 2015) available at: Amy Dweyr Patricia Easteal, Cyber Bullying in Australian Schools the Question of Negligence and.liability, 38 ALTERNATIVE L.J. 92 (2013) 1 2 3

6 שעה שמבקשים לכתוב דברים על מורה או על תלמיד אחר אך ורק מתוך כוונה לפגוע בהם. פעילות שכזו ברשת גורמת למורים לפחד מתלמידיהם, פוגמת בקשר האמון שבין התלמידים למורים ומעכירה את האווירה בבית הספר. עם זאת, גם תביעות אזרחיות מצד המורה בגין פעילות זו או תגובה משמעתית חריפה כגון הרחקה, עלולות להעכיר את האווירה בבית הספר ולפגום בהליך הלמידה. על כן מציע המחקר להשאיר לבתי הספר מרחב פעולה נרחב וגמיש בניסיונות הגישור בין צדדים שעה שקיימת בעיה של התלהמות מקוונת. המחקר מסיים באמירה כי לאור ההשלכות הכבדות של ההתלהמות המקוונת, בית הספר לא יכול להתעלם עוד מתופעה זו ועליו לתת לה מענה. במקביל יוצא המחקר בקריאה לבית המשפט להותיר לבית הספר מרחב פעולה רחב וגמיש באיזון בין חופש נראה כי הדברים הנ"ל נכונים בשינויים המחויבים לעובדי הציבור הביטוי והמענה לבעיה. 4 בכללותם. אחת הדרכים האפשריות לפעילות כנגד עובדי ציבור הינה חיוב הורדת תכנים כנגד עובדי ציבור. נושא זה של צנזור הפעילות באינטרנט עלה זה מכבר שעה שדנו בהצעת חוק לחסימת אתרים לשם מניעת ביצוע עבירות. עם זאת, נראה כי פעולות של הורדת תכנים שמפורסמים בהם דברי ביקורת על עובדי ציבור, עלולה להוות כלי לצנזורה של האינטרנט, בדומה לצנזורה וחסימת האתרים שמתקיימת בסין על ידי הרשות המבצעת שם. 5 יתר על כן, הדבר יפגע קשות בפעילות האינטרנט, אשר מבוססת על זרימה חופשית של המידע בעניין זה בפסיקת בית המשפט המחוזי בנושא הודגש כי הגבלה ריכוזית על גישה לציבור הרחב. 6 לתכני האינטרנט באמצעות הרשות המבצעת מהווה פגיעה ממשית בחופש המידע, בלא קשר לתכנים עצמם ולערכם. 7 יפים לכך אף דברי כבוד שופט בית המשפט העליון השופט פוגלמן בפסק הדין שעסק בנושא חסימת אתרים: " ככלל שותף אני לגישתו הכללית של בית המשפט המחוזי, שלפיה כאשר עסקינן במטרייה רגישה של חסימת אתרי אינטרנט יש לבחון בשבע עיניים את החשש לפגיעה בחופ ש הביטוי.... ייתכן בהחלט כי בעתיד יבואו לפתחנו מקרים אחרים, שבהתייחס אליהם יהא טעם להרחיב בצורה ניכרת את היקף ההגנה הנפרשת על ביטויים הכלולים באתר זה או אחר... אם אכן ישנו חשש לחסימת אתרים "תמימים", R. L Servance, Cyberbullying, Cyber-Harassment, and the Conflict between Schools and the First Amendment, 2003 WIS. L. REV (2003); A. H. Caplan, Public School Discipline for Creating Uncensored Anonymous Internet Forums. 39(1) WILLAMETTE L. REV (2003). Retrieved September 13, 2012, from: Fredrik Erixon and Hosuk Lee-Makiyama, Digital Authoritarianism: Human Rights, Geopolitics and Commerce, 5 ECIPE OCCASIONAL PAPER 1, 7-9 (2011) available at: ראו דיון במאמר המציע דרכים להתמודדות עם צנזורה על האינטרנט בידי מדינות כגון סין Lloyd, Andrew.W Increasing Global Demand for an Uncensored Internet How the U.S. Can Help Defeat Online Censorship by Facilitating Private Action, 41 VAND. J. TRANSNAT'L L. 299 (2008) available at:. עת"מ )מחוזי תל אביב-יפו( איגוד האינטרנט הישראלי נ' שחר איילון ניצב מפקד מחוז תל אביב )פורסם במאגרי המידע המשפטיים, (

7 ה) הקליניקה למשפט וטכנולוגיה ברי כי תהא זו פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובזכות הגישה למידע 8 תידרש הסמכה מפורשת בחוק וכן עמידה בתנאי פסקת ההגבלה." פגיעה שלגביה 01. על חשיבות חופש הביטוי נכתב רבות. כך, למשל, בפרשת קול העם נאמר: "עד עתה עמדנו על האינטרס החברתי אשר העקרון של חופש הביטוי בא להגן עליו - האינטרס של בירור האמת. ואולם חשיבותו של העקרון נעוץ גם בהגנה שהוא נותן לאינטרס פרטי מובהק, דהיינו, לענינו של כל אדם, באשר הוא אדם, לתת ביטוי מלא לתכונותיו ולסגולותיו האישיות; לטפח ולפתח, עד הגבול האפשרי, את האני שבו; להביע את דעתו על כל נושא שהוא חושבו כחיוני בשבילו; בקיצור - להגיד את אשר בלבו. כדי שהחיים ייראו כדאיים בעיניו...למעשה, מבחינת המגמה של קיום אינטרס מיוחד זה, משמשת הזכות לחופש הביטוי לא רק אמצעי ומכשיר כי אם גם מטרה בפני עצמה, באשר הצורך הפנימי שמרגיש כל אחד לתת ביטוי גלוי להרהוריו הוא הוא מתכונותיו היסודיות של אדם. זאת ועוד, אם כי צירפנו לאינטרס האחרון את התואר "פרטי", הרי לאמיתו של דבר אף למדינה ענין בשמירה עליו, הואיל וכפי שאמר בזמנו השופט ברנדייס... "המטרה הסופית של המדינה היא )בין השאר( לאפשר לבני אדם להיות חפשים לפתח את סגולותיהם"...על כן, אפילו ייצא מפיו של פלוני דיבור שהוא מחוסר ערך ישיר בשביל החברה או המדינה, אף-על-פי-כן, עשויה האמירה המסויימת להיות חשובה מבחינת המגמה לאפשר הבעה עצמית.... אם התעכבנו באריכות יתירה על הערכים שהם נשוא הזכות לחופש הביטוי, הרי לא עשינו כן אלא כדי להרגיש את חשיבותה המכרעת של זכות עילאית זו, אשר ביחד עם בת זוגתה - הזכות לחופש המצפון - מהווה את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות האחרות. "תן לי, מעל לכל חופש אחר", כתב המשורר מילטון, בשנת 0644, בחוברתו המפורסמת לטובת חופש הביטוי, "את החופש לדעת, להביע ולהתווכח בחריפות ולפי 9 המצפון"." 00. יתר על כן, קיימת סכנה מיוחדת לחופש הביטוי במקרה של הורדת תכנים ביקורתיים, הואיל והדבר מהווה דוגמא לצנזורה מראש להבדיל מסינון בדיעבד. כך, בספרות המקצועית עולה הטענה כי אחת הסיבות המרכזיות להתגברותה של הביקורת השיפוטית והפיקוח המשפטי של בית המשפט העליון על הצנזורה הצבאית הייתה מכיוון שהצנזורה מראש, במקום ענישה בדיעבד, ללא פיקוח משפטי על הצנזורה עלולה להוביל אף למניעתן של הבעות דעה לגיטימיות לאור עקרונות הדמוקרטיה והזכות לחופש הביטוי, אדם רשאי להתבטא כרצונו גם באינטרנט כמו ביקורת בכל מרחב אחר, ללא צנזורה מצד הרשות המבצעת, כל עוד דבריו אינם בניגוד לדין. 11 שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת נועדה להבטיח חירות זו. הביקורת השיפוטית מהווה כלי דמוקרטי חיוני המבטיח שמירה על זכויות הפרט, ולענייננו חופש הביטוי וחופש המידע. 03. מתן סמכות לרשות המבצעת להורות על הורדת תכנים כנגד עובדי ציבור, ללא ביקורת שיפוטית מיידית, הינה מהלך הטומן בחובו סכנה ממשית לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות וחשש להגבלת יתר עע"ם 3782/02 מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל נ' איגוד האינטרנט הישראלי )פורסם במאגרי המידע המשפטיים, (. בג"ץ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר-הפנים, פ"ד ז) 2 ( )0953(. 870 ראו למשל קרין ברזילי נהון, גד ברזילי "חופש הביטוי המעשי והמדומיין באינטרנט: על בטלותה והולדתה המחודשת של הצנזורה" משפט חברה ותרבות - שקט, מדברים! 483 תשס"ו(. ראו למשל, Renee Keen, Comment: Untangling the Web: Exploring Internet Regulation Schemes in.western Democracies, 13 SAN DIEGO INT'L L.J. 351 (2011)

8 של אתרים ותכנים ברשת. על כן ראוי שתהא בחינה שיפוטית ורק לאחר מכן יוחלט האם יש בתכנים אלה משום פגיעה בזכויותיו של עובד הציבור או שמא המדובר בביקורת לגיטימית החוסה תחת חופש הביטוי. ג. הפרטיות ברשת אל מול עקרון חופש המידע )זכות הציבור לדעת( וחשיפת כשלים 04. כיום אנו נתקלים בצילומים וסרטונים שונים המתעדים את הפעילות ברשת האינטרנט. צילומים אלה בחלקם מהווים פגיעה בפרטיות, ובמקרים אחדים אף מהווים ניסיון לבזות את המצולמים. עם זאת, לעיתים עולות סוגיות של חשיפת מידע רלוונטי לציבור הרחב וביקורת לגיטימית על דרכי הפעולה של עובדי ציבור. בהתאמה, נראה כי אם יהיה צילום של עובד ציבור תוך כדי שהוא במסגרת תפקידו עובר עבירה כמו הטרדה מינית וכדומה, ניתן יהיה אולי לראות בצילומים אלה כחוסים תחת עקרון חופש המידע וחשיפת כשלים ושחיתויות וייחשבו כמותרים ולעיתים אף הכרחיים. אשר על כן, יש לקיים איזון ראוי בין זכות הפרטיות אל מול עקרון חופש המידע. 05. ניתן למצוא חוקים שונים העוסקים במישרין או בעקיפין בסוגיות הללו ואין צורך לנקוט בחקיקה נפרדת. כך, למשל, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 0980, קובע שורה של פעולות אשר תחשבנה בבחינת פגיעה בפרטיות. בין השאר נקבע בסעיף 2)4( לחוק כי "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו" הינו מעשה שיש בו משום פגיעה בפרטיות. כך, פרסום תצלום או וידאו שצולם במסגרת בית הספר בכוונה להשפיל או לבזות מורה או תלמיד אחר יכול להיכנס תחת הגדרה זו. פרסום כזה עלול אף להוות עבירה פלילית, לאור סעיף 5 לחוק. כבר נקבע כי עבירה פלילית תתקיים רק שעה שפורסמו תצלומים כשהם לעצמם יש בהם משום פוטנציאל של השפלה או לעג, בנסיבות העלולות להביא למימושו של פוטנציאל זה כך גם ניתן לפנות לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה מטרת דיני לשון הרע הינה לשמור על זכותו של הפרט לשם טוב. שאיפתו של דין זה, הינה ליצור איזון בין זכותו של האדם לשם טוב לשם כך, החוק קובע עוולה נזיקית המתגבשת באמצעות פרסום עניין הנגוע לבין חופש הביטוי. 13 כמו כן, החוק מגדיר עבירה פלילית לפרסום לשון הרע המחייבת בלשון הרע לאדם זולת הנפגע. 14 את קיומו של יסוד נפשי "כוונה לפגוע". 15 מכיוון שאין מגבלה המונעת מחוק איסור לשון הרע מלחול על דברים המפורסמים ברשת, נראה כי ניתן יהיה לעשות שימוש בו במקרים המתאימים שעה שמוציאים את דיבתו של עובד ציבור. 07. לבסוף, ניתן לפנות אף לחוק העונשין, התשל"ז ובעיקר לסעיפים הדנים בעובדי ציבור אשר בתוכם מובנה גם כן האיזון והשמירה על האינטרסים המנוגדים. ביניהם ניתן לפנות לסעיף 288 וסעיף 382 א )תקיפת עובד ציבור(. 18 סעיף 288 א )הפרעה לעובד ציבור( 17 )העלבת עובד ציבור(, רע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן )לא פורסם, (. ע"א 723/74 הארץ נ' חברת חשמל פ"ד לא) 2 (, )0978(. 280 ראו גם דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ ואח' נ' קראוס ואח', פ''ד נב) 3 ( )0998(. 0 ס' 7 לחוק לשון הרע, התשכ"ה ס' 6 לחוק לשון הרע, התשכ"ה "המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט- 0968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים".

9 ניתן כמובן במקרים המתאימים לפנות אף לסעיפים הכלליים כגון סעיפי ההסתה )למשל סעיף סעיף 312 הדן בשידול או סיוע 044 ד 2 הסתה לאלימות או לטרור(, סעיף 092 הדן באיומים, 19 וכדומה. להתאבדות ניתן כמובן אף לפנות חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2110, גם בו קיימים כבר האיזונים כאמור. ד. מי הוא עובד ציבור? והאם ההתייחסות צריכה להיות זהה בין כלל עובדי הציבור? 09. שאלה מרכזית שיכולה לעלות בנוסף לשאר הסוגיות הינה שאלת הגדרתו של עובד הציבור מי ייכלל בגדר קבוצה זו. 21. כך, למשל, האם גם מורים העובדים במשרד החינוך, ייכנסו תחת הגדרה זו כשם שעובדי משרד הפנים יכללו? יש שוני לעיתים בין הקבוצות השונות של עובדי המדינה וייתכן שאם יימצא כי יש לנקוט בפעולות ייחודיות וברגולציה ייעודית, הרי שיהיה מקום לקבוע כללים שונים בין קבוצה לקבוצה. כך למשל, מערכת החינוך שונה באופן מהותי משאר עובדי המדינה, שכן עיקר הפעילות הפוגענית לכאורה מבוצעת על ידי התלמידים, שאינם בגירים, כנגד המורים ועל כן דורשת לעניות דעתנו תגובה שונה לאור גיל המעורבים ואופי המערכת. 20. כך למשל הפסיקה בארה"ב דנה בהרחבה בגבולות חופש הביטוי של תלמידים במסגרת פעילויות שונות בבית הספר ואף מחוצה לו "העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה: )0( מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין; )2( אינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי חיקוק למסור ידיעה או מסמך." ")א( התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו מאסר שלוש שנים. )ב( העובר עבירה לפי סעיף קטן )א(, ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו מאסר חמש שנים: )0( התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו; )2( היה מזוין בנשק חם או קר; )3( התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים. )ג( התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו מאסר חמש שנים; בסעיף זה "עובד חירום" רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון; "רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו"חדר מיון" כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו ; "מד"א" אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י " "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים" "המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנים". ראו למשל ( (1969); 503 U.S. Tinker v. Des Moines Independent Community School District, 393 Bethel School District v. Fraser, 478 U.S. 675 (1986); Hazelwood School District v. Kuhlmeier, 484 U.S. 260 (1988); Broussard v. School Board of Norfolk, 801 F. Supp (E.D. Va. 1992); Desilets v. Clearview Regional Board of Education, 647 A.2d. 150 (N.J. 1994); Morse v. Frederick,.)551 U.S. 393 (2007)

10 22. האגודה האמריקאית לזכויות אזרחיות )ACLU( מקדישה תשומת לב רבה לביטויי תלמידים אשר מפורסמים ברשת האינטרנט, ואף שמה לה למטרה להתייצב לצד תלמידים במקרים שבהם לדעתה פגע המוסד החינוכי בחופש הביטוי של התלמיד אם על ידי הרחקתו ואם באמצעים משמעתיים אחרים. כך, למשל, בעזרת האגודה הוגשה עתירה ובה נקבע כי פתיחת עמוד פייסבוק ובו רשום "המורה הגרועה ביותר שהייתה לי" עם שם המורה )שהורד ביוזמת התלמיד לפני שבית הספר ידע על כך(, חוסה תחת הזכות לחופש הביטוי, שכן לא היה פוגעני, משפיל מאיים או קורא לפעולה בלתי חוקית כנגד המורה במקרה אחר, תלמיד שביקר מורה לאמנות הורחק מקבוצת כדור העף של בית הספר. באותו מקרה נקבע כי זכותו של התלמיד לחופש הביטוי נפגעה שכן הוא רק ביקר את המורה ולא כתב דברי איום למיניהם כך גם, תלמיד יצר אתר בזמנו החופשי בביתו ובו פרודיה המלגלגת על עוזר המנהל של בית ספרו. באתר צויין כי מדובר בפרודיה המבוססת על דימיון בלבד. בית הספר החליט לנקוט כנגדו הליכים משמעתיים ולהשעותו לחודש מהלימודים. הדיון הגיע לכותלי בית המשפט שקבע כי האתר חוסה תחת הזכות לחופש הביטוי וכי בית הספר לא יכול להגבילו יתר על המידה. 24 ה. נקודות רלוונטיות שעלו במסגרת המחקר על בריונות מקוונת שנערך בעבור איגוד האינטרנט 25. נציין כי במדינות שנבחנו במסגרת המחקר ושבחרו לקבוע הסדרים ייעודיים לבריונות מקוונת, לא מצאנו סעיפים שייוחדו לטיפול בתכנים פוגעניים כנגד עובדי ציבור. המטפל בהיבטים שונים של בריונות מקוונת 26. כך, למשל, בניו-זילנד נחקק לאחרונה חוק מקיף 25 לאו דווקא בקרב צעירים. עם זאת, החוק חדש )התקבל רק ב ( ולא ניתן לומר אם הוא אפקטיבי ומשיג את המטרה. במקביל החוק גם תיקן חקיקה קיימת והותיר אותה על כנה. קיימת ביקורת רבה על החקיקה בניו-זילנד בעיקר מחשש לפגיעה בחופש הביטוי ולאפקט מצנן על השיח המקוון. כאמור, בחוק החדש אין התייחסות ספציפית לפגיעה בעובדי ציבור דווקא. 27. במרבית המדינות בהן חוקקו חוקים ייעודיים לבריונות מקוונת היו חוקים שנגעו רק למערכת החינוך או שעסקו בילדים ובנוער. לא הייתה שם התייחסות לעבירות המבוצעות כנגד עובדי מדינה. 28. מכיוון שאין עוד ניסיון רב עם מרבית מהחוקים הייעודיים, שכן רובם חוקקו אך לאחרונה, לא ניתן לקבוע בוודאות אם הם מסייעים בהורדת הבריונות המקוונת אם לאו. דבר שנעשה 29. בקנדה נחקק חוק שאוסר בעיקר על הפצה של תמונות אינטימיות ללא הסכמה, 26 בארץ זה מכבר בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח קונקרטית אם התמונות הללו הן של עובדי ציבור אם לאו. גם שם כמו בארץ, אין התייחסות 22 Katherine Evans v. Peter Bayer, US District Court for the Southern District of FL (2008) 23 )Flaherty v. Keystone Oaks School Dist., 247 F. Supp. 2d 698 (W.D. Pa. 2003)( 24.)Beidler v. North Thurston Sch.Dist., No (Wash.Super.Ct. July 18, 2000)( 25 Harmful Digital Communications Act Protecting Canadians from Online Crime Act./ 6

11 31. במדינות שנחקרו ישנו שימוש בחקיקה קיימת וכי אם קיים חוק ייעודי הוא לא ייתר את הצורך בחוקים אחרים כגון החוק הפלילי או חוקים בעלי אופי פלילי כמו חוק איסור לשון הרע, עבירות של הטרדה, בילוש והתחקות אחר אדם )stalking( וכדומה. 30. כפי שנקבע בניו-זילנד, מבלי לקבוע הליכים פורמליים או כללים לפעולה מול הגופים הפרטיים כגון רשתות חברתיות goole+( facebook, ועוד(, נראה כי יהיה קשה להילחם בתופעה. נעיר כי לא עלתה הטענה של הקושי בהחלת הדין המקומי על חברות פרטיות בינלאומיות ולא נבחנה במסגרת החוק הניו-זילנדי. עם זאת, ייתכן שניתן יהיה לזכות גם בשיתוף פעולה עם החברות הפרטיות בתחום הבריונות המקוונת, כך שתוספנה אפשרות פשוטה לדווח על מקרי בריונות מקוונת ואפשרות להגיש בקשה להסרת התכנים הפוגעניים. סוגייה זו אינה ייחודית רק לעובדי ציבור והיא רלוונטית אף לציבור הרחב. 32. בהקשר זה נעיר כי חברת גוגל פרסמה כבר הבהרה בכל הנוגע למדיניות שלה להסרת קישורים במסגרת של בעיית ה"פורנו נקמה", ויצרה טופס פניה לבקשה להסרת התמונות. 27 ו. סיכום והמלצות 33. ראינו כי תופעת הבריונות ברשת הינה תופעה כלל עולמית וכי מדינות שונות בעולם, ניסו לתת לה מענה. עם זאת, במדינות שבחנו, לא מצאנו בחקיקה הייעודית הסדר שיוחד לעובדי הציבור. 34. כך גם, מצאנו כי החקיקה הקיימת יכולה לתת מענה לפרסום התכנים הפוגעניים לכאורה כנגד עובדי הציבור. יתר על כן, בחקיקה הקיימת מובנה כבר האיזון הנדרש בין הזכויות השונות וביניהן שמירה על חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לצד קדושת החיים, הגנה על הפרטיות ושמירה על כבוד האדם ושמו הטוב. 35. לבסוף ראינו כי שאלת ההגדרה מי ייחשב בבחינת עובד ציבור חשובה כי ייתכן ואין אחידות בין עובדי הציבור השונים וכי נדרשת התייחסות ייחודית לאור גיל הקורבנות או המעוולים האפשריים ואופי המערכת. כך, למשל, לדעתנו יש להתייחס לעובדי מערכת החינוך באופן ייחודי ושונה משאר העובדים לאור הנסיבות הייחודיות, כפי שפורטו לעיל. 36. על כן, נציע לבחון האם די בחקיקה הקיימת תוך עדכונה והתאמתה לנושא הבריונות המקוונת במידת הצורך, כפי שנעשה בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח ובין היתר לבחון חוקים כגון: a. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה b. חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב c. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א d. חוק העונשין, התשל"ז )למשל סעיף 092 הדן באיומים, סעיף 312 שידול או סיוע להתאבדות, סעיף 288 העלבת עובד ציבור, סעיף 288 א הפרעה לעובד ציבור וסעיף 382 א תקיפת עובד ציבור(. נעיר כי, נראה שבמרבית מהחוקים אין צורך בעדכון שכן ניתן להחיל אותם גם על בריונות מקוונת בנוסחם הנוכחי

12 37. בכל הנוגע לבעיית האכיפה של פסקי דין על אתרי האינטרנט, כאמור, אם האתר אינו מוריד את התכנים על אף צווים של בתי משפט, יש לשקול דרכים נוספות לאכיפת הצו כגון: פנייה לפקודת ביזיון בית המשפט )תוך אולי הטלת החיוב לקיום הצו על הבעלים של האתר במידת האפשר(, מתן צו נוסף לאתרי החיפוש השונים שיורה על הורדת הקישוריות בעמודי התוצאה לאתר הבעייתי, דבר שיהפוך את הדף הלכה למעשה ללא נגיש ברשת ועוד. 38. כך גם, נציע לשקול הקמתו של קו חם לעובדי הציבור הנתקלים בבריונות מקוונת, כדוגמת הקו החם המוצע כיום על איגוד האינטרנט הישראלי במרכז לאינטרנט בטוח,/ או כמו במסגרת זו ניתן אף לשקול מערך הקו החם של משרד המשפטים על גילויי הסתה, אפליה וגזענות. 28 של תמיכה ועזרה נפשית לעובדי הציבור הנזקקים לכך. 39. כפי שנקבע בחוק החדש בניו-זילנד, מבלי לקבוע הליכים פורמליים או כללים לפעולה מול הגופים הפרטיים כגון רשתות חברתיות goole+( facebook, ועוד(, נראה כי יהיה קשה להילחם בתופעה ולהסיר מהרשת את הכיתוב הפוגעני על עובדי הציבור בפרט ועל אנשים בכלל כאשר יש מקום להסירו. על כן, ייתכן שיהיה מקום לשקול מתן הגנה משפטית לאותם גורמי הביניים, חברות פרטיות בינלאומיות, מפני תביעות על בריונות מקוונת כתמריץ לשיתוף הפעולה שלהן, ובתנאי שיהיה להן מנגנון הודעה והסרה, בדומה למנגנון שהוצע, למשל, בזמנו בסעיף 01 להצעת חוק המסחר או מנגנון דומה אחר, להסרת תכנים פוגעניים שמפורסמים אצלם. האלקטרוני, התשע"א- 2100, נזכיר כי באותו מנגנון שהוצע הייתה אף ביקורת שיפוטית וכי התכנים לא הוסרו אוטומטית אם ניתן לאתר את מי שהעלה את התכנים הבעייתיים ואם המעלה את התכנים ביקש שלא להורידם ולברר את הנושא בבית המשפט. לשון הסעיף: ")א( ספק שירותי אינטרנט לא יישא באחריות אזרחית בשל מתן שירות אירוח, לגבי מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית בידי אדם אחר, אם התקיימו כל אלה: )0( הספק לא ידע, במועד העלאת המידע לרשת התקשורת האלקטרונית, שתוכן המידע או הפצתו מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני; )2( מפיץ המידע לא פעל מטעמו של הספק ולא היה נתון לשליטתו; )3( הספק פעל להסרת המידע או לחסימת הגישה אליו, לאחר שהתקבלה אצלו תלונה כי תוכן המידע או הפצתו מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני, בהתאם למפורט להלן: )א( מיד לאחר שקיבל הספק תלונה ממי שטוען כי תוכן המידע או הפצתו ברשת תקשורת אלקטרונית מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני שלו, שלח הספק הודעה על כך למפיץ המידע, אם ניתן לאתרו באמצעים סבירים, ובה מסר כי בכוונתו להסיר את המידע או לחסום את הגישה אליו כעבור שלושה ימי עסקים, אם לא יקבל הודעה ממפיץ המידע שבה הוא חולק על תוכן ההודעה ושלפיה בכוונתו להתדיין עם המתלונן בעניין זה בבית המשפט; )ב( לאחר שקיבל הודעה כאמור בפסקת משנה (א) ממפיץ המידע, נמנע מהסרת המידע או מחסימת הגישה אליו והודיע על כך למתלונן בצירוף העתק מן ההודעה, ואם לא קיבל הודעה כאמור הסיר את המידע או חסם את הגישה אליו והודיע על כך למתלונן; )ג( לא איתר הספק את מפיץ המידע באמצעים סבירים הודיע על כך למתלונן ונמנע מהסרת המידע או מחסימת הגישה אליו. )ב( ספק שירותי אינטרנט המספק שירותי אירוח לא יישא באחריות אזרחית בשל נקיטת פעולות כאמור בסעיף קטן )א() 3 ( )ג( השר יקבע הוראות לעניין מסירת ההודעות לפי סעיף קטן )א() 3 ( והמסמכים שיש לצרף אליהן, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות נוספות לעניין אותו סעיף קטן "

13 40. בנוסף, ניתן אולי אף לשלב כלים טכנולוגיים שונים על מנת להעלות למודעות האנשים את העובדה שייתכן שהם מעלים תוכן פוגעני לכאורה, למשל על ידי בקשה לאישרור ההעלאה של התכנים, אם, למשל, הדברים כוללים ביטויים שעלולים להעיד על תוכן פוגעני. 42. לבסוף, אם לאחר שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים, תיבחן בכל זאת חקיקה של חוק ייעודי, יש לתת את הדעת לאיזונים שיש לבצע בין הזכויות והאינטרסים השונים לרבות - חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, הזכות לשם טוב ולהגנה על הפרטיות. ככלל נציע כי שיקול הדעת בנוגע להסרת התכנים יישאר ברשות השופטת, כפי שהדבר נעשה כיום או נתון לביקורת שלה. 43. בכל הנוגע להגנה על הציבור הרחב בכללותו מפני בריונות מקוונת אם הוועדה תמצא לנכון, אנו נשמח להגיש את נייר העמדה המקיף בנושא בריונות ברשת, תוך בחינת פתרונות משפטיים ולבר משפטיים ב- 8 מדינות בעולם - ארה"ב מיזורי, ארה"ב מסצ'וסטס, ניו-זילנד, אוסטרליה, הולנד, בריטניה, קנדה וגרמניה. הדו"ח, כאמור, נכתב על ידי הקליניקה למשפט וטכנולוגיה בעבור איגוד האינטרנט הישראלי. הדו"ח הוגש לידי האיגוד ואנו נשמח להגישו אף לכבוד הוועדה, אם כבוד הוועדה תמצא כי הוא רלוונטי אף לעניינה. 9